פרופיל מזויף: איך מזהים מי עומד מאחוריו, ואיך בונים תיק ראיות

הודעה מחבר: "ראית מה כותבים עליך?". פרופיל עם התמונה שלכם והשם שלכם, שפונה ללקוחות ולמשפחה. או פרופיל בלי פנים, שמגיב בכל מקום שבו העסק שלכם מוזכר, ומפיץ שקרים. פרופיל מזויף יכול להיות מטרד, ויכול להיות קמפיין שפוגע בפרנסה ובשם הטוב. ההבדל בין שני המצבים קובע מה כדאי לעשות.

שני סוגים של פרופיל מזויף

פרופיל שמתחזה אליכם

מישהו פתח חשבון עם השם והתמונה שלכם או של העסק שלכם. לפעמים כדי להונות אנשים שמכירים אתכם, למשל לבקש כסף או פרטים. לפעמים כדי לפרסם בשמכם תוכן שפוגע בכם.

פרופיל בדוי שתוקף אתכם

חשבון בשם מומצא, שנפתח כדי להשמיץ, להטריד או לפרסם ביקורות שליליות. לעיתים מדובר בכמה פרופילים כאלה שפועלים יחד, ואז מדובר כבר במתקפה מתואמת.

הסוג הראשון בדרך כלל קל יותר להוריד. הסוג השני קשה יותר, ובדרך כלל מזיק יותר.

סימנים לפרופיל מזויף

• הפרופיל חדש, או שהיה רדום זמן רב והתעורר פתאום.
• מעט חברים או עוקבים, או חברים שגם הם נראים מזויפים.
• תמונות שנלקחו ממקום אחר: תמונת פרופיל של אדם אחר, תמונה מאתר מלאי, או תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.
• אין פעילות רגילה: אין תמונות משפחה, אין אירועים, אין תגובות של חברים. רק תוכן שקשור אליכם.
• פעילות ממוקדת: הפרופיל מגיב רק בנושא אחד, או רק כשאתם או העסק שלכם מוזכרים.
• ניסוח מוכר: ביטויים, שגיאות כתיב או סגנון שמזכירים לכם מישהו.

שלב 1: לתעד לפני שמדווחים

זו הטעות הנפוצה ביותר. אנשים מדווחים מיד, הפרופיל יורד, ואיתו נעלמות הראיות. אם בהמשך תרצו להגיש תביעה או תלונה, לא יהיה לכם מה להציג.

מה לתעד:

• צילומי מסך מלאים של הפרופיל, של כל פוסט ותגובה, כולל כתובת העמוד (URL) והתאריך והשעה.
• את כתובת הפרופיל עצמו, ולא רק את השם שמוצג בו. השם יכול להשתנות, והכתובת או מזהה המשתמש בדרך כלל לא.
• את מי שהגיב, שיתף או עשה לייק, כי לפעמים שם מתחילים הקשרים.
• הודעות פרטיות שהפרופיל שלח לכם או לאחרים, עם התאריכים.
• את ההשפעה: לקוחות שפנו, פניות שבוטלו, הודעות מחברים. זה חשוב אם בהמשך תטענו לנזק.

כדאי גם לשמור את העמודים בשירות ארכיון של אתרים, כדי שתהיה עדות חיצונית לכך שהתוכן פורסם.

שלב 2: לדווח לרשת החברתית

לכל הרשתות החברתיות הגדולות יש מנגנון לדיווח על התחזות ועל הטרדה. אם הפרופיל מתחזה אליכם, בחרו באפשרות של דיווח על התחזות, ולא רק "ספאם" או "תוכן פוגעני". לרוב תתבקשו להוכיח את זהותכם.

אם הפרופיל בדוי ותוקף אתכם, הדיווח קשה יותר, כי הוא לא מתחזה לאף אחד. כאן כדאי לדווח על הטרדה או על הפרת כללי הקהילה, ולצרף את התיעוד.

שימו לב: הורדת הפרופיל לא מבטיחה שהפגיעה תיפסק. מי שפתח אותו יכול לפתוח פרופיל חדש תוך דקות. כשהפגיעה חוזרת על עצמה, צריך להגיע למי שעומד מאחוריה.

שלב 3: לזהות מי עומד מאחורי הפרופיל

למה הרשת החברתית לא תגיד לכם

הרשתות החברתיות לא מוסרות את פרטי המשתמשים שלהן לפי בקשה פרטית. בישראל, האפשרות לחייב פלטפורמה בצו לחשוף את זהות משתמש אנונימי מוגבלת ומורכבת משפטית, והרשתות הגדולות נמצאות בכלל בחו"ל. זו דרך שלפעמים אפשרית, אבל היא ארוכה, יקרה ולא מובטחת.

איך מזהים בפועל

מי שמפעיל פרופיל מזויף כמעט תמיד משאיר עקבות. חוקר שעובד ממקורות גלויים מחבר ביניהם:

• תמונות: מאיפה נלקחה תמונת הפרופיל, והאם התמונות שפורסמו מופיעות גם במקום אחר.
• שמות משתמש: אנשים נוטים להשתמש באותו שם משתמש, או בווריאציה שלו, בכמה פלטפורמות.
• סגנון כתיבה: ביטויים חוזרים, שגיאות כתיב קבועות, שימוש באימוג'ים או בפיסוק. השוואה לכתיבה של חשודים ידועים.
• שעות ודפוסי פעילות: מתי הפרופיל פעיל, והאם זה מתאים לשגרה של מישהו מסוים.
• ידע פנימי: מה הפרופיל יודע עליכם, ומי יכול היה לדעת את זה.
• קשרים: מי עוקב אחרי הפרופיל, מי משתף אותו, ואילו פרופילים אחרים פועלים יחד איתו.
• עיתוי: האם הפרופיל נפתח סמוך לסכסוך, לפיטורים, לגירושין או לתחרות עסקית.

לרוב, אף פרט כזה לא מוכיח משהו לבד. ההצטברות שלהם היא שמובילה לזיהוי.

מה אסור לעשות

כשמישהו פוגע בכם, הדחף להגיב בכוח מובן. אבל כמה דברים עלולים להפוך אתכם לצד שעבר על החוק:

• לא לנסות לפרוץ לפרופיל או לחשבונות של מי שאתם חושדים בו.
• לא לשלוח לו קישורים שנועדו לחשוף את הכתובת שלו או לאסוף ממנו מידע בלי ידיעתו.
• לא להתחזות בעצמכם כדי לגרום לו לחשוף את זהותו.
• לא לפרסם האשמה פומבית נגד מי שאתם חושדים בו, לפני שיש בידיכם ראיות. אם טעיתם, אתם חשופים לתביעת לשון הרע.

גם חוקר פרטי מורשה לא עושה אף אחד מאלה. ראיה שהושגה כך עלולה להיפסל, ולתת לצד השני טענת הגנה.

מה אפשר לעשות כשיודעים מי עומד מאחורי הפרופיל

החלטה כזו כדאי לקבל עם עורך דין. האפשרויות העיקריות:

• מכתב התראה שדורש להסיר את התוכן ולהפסיק.
• תביעה אזרחית, למשל בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות.
• תלונה במשטרה, כשיש התחזות במטרה להונות, הטרדה מאיימת או איומים.
• בקשה לצו מניעה, כשהפגיעה נמשכת.

בכל אחת מהדרכים, מה שיכריע הוא התיעוד: מה פורסם, מתי, מה הנזק, ומה מקשר בין הפרופיל לבין האדם.

מתי צריך חוקר פרטי

כשהדיווח לא עזר, כשהפרופיל חוזר בשם אחר, כשיש כמה פרופילים שפועלים יחד, או כשהפגיעה מגיעה ללקוחות ולפרנסה. אלה סימנים שמדובר במתקפה מתוכננת, ולא בהתפרצות חד פעמית.

חוקר פרטי מורשה מתעד את התוכן כך שאפשר יהיה להציג אותו בבית המשפט, ממפה את הפרופילים ואת הקשרים ביניהם, ומחבר בין העקבות עד לזיהוי. התוצאה היא תיק ראיות שעורך הדין שלכם יכול לבסס עליו מכתב התראה, תביעה או תלונה. במאמר שלנו על ביקורות מפוברקות, פרופיל מתחזה ואתר משוכפל פירטנו איך תיק כזה נבנה.

המידע במדור זה כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבדק לגופו.