המצב
זה כמעט אף פעם לא מתחיל בפוסט אחד.
רוב הפניות מגיעות אחרי שבוע או שבועיים של תחושה שמשהו לא מסתדר. אותה טענה מופיעה בשלושה מקומות שאין ביניהם קשר גלוי. עולה אתר שאיש לא שמע עליו ובו כתבה על החברה. לקוח ותיק מתקשר לשאול אם נכון מה שכתוב עליכם.
בשלב הזה זו כבר לא ביקורת שלילית. זו פעילות מתוכננת, ומישהו משקיע בה זמן וכסף.
כשנפתח אצלנו תיק, נקודת המוצא היא שיש גורם מזוהה מאחורי הפרסומים. לעיתים מתחרה. לעיתים עובד שפוטר לפני שנה. לעיתים ספק שנשאר עם חוב פתוח. לא בכל תיק מגיעים אליו, ואת זה אומרים בהתחלה ולא בסוף.
סימנים
מתי כדאי להרים טלפון
- אותו נוסח, כמעט מילה במילה, בכמה חשבונות שלכאורה אינם מכירים זה את זה
- גל ביקורות שמצטבר בתוך ימים ספורים
- עמוד או פרופיל שמתחזה לחברה או לאחד המנהלים
- אתר משוכפל, או דומיין שנבדל משלכם באות אחת
- מסמך פנימי שמסתובב בקבוצה או מגיע ללקוחות
- דרישת תשלום בתמורה להסרת פרסום
- פנייה אנונימית שמגיעה דווקא לספקים ולבנק שלכם
- עורך הדין מבקש תשתית ראייתית לפני הגשה
מסלול
חמישה שלבים, בסדר הזה.
הסדר אינו עניין של נוחות. תיעוד שנעשה אחרי שהתוכן ירד שווה פחות, וייחוס שנעשה לפני שהובן מה קרה מוביל בקלות לאדם הלא נכון.
- 01תיעוד
לפני כל דבר אחר, שימור. כתובות, חותמות זמן, קוד המקור של העמוד, חתימות קבצים. תוכן ברשת נמחק מהר, ובדרך כלל בדיוק כשמתחילים לשאול שאלות.
- 02מיפוי
מה פורסם ראשון, היכן, ומה בא אחריו. בסוף השלב הזה יש ציר זמן ורשימה סגורה של חשבונות, אתרים ודומיינים.
- 03ייחוס
הצד הטכני. רישום דומיינים, שרתים, תעודות אבטחה, מזהי אנליטיקס, קוד שחוזר בין אתרים, גרסאות שמורות בארכיון. כאן מתגלים החיבורים שהצד השני לא חשב עליהם.
- 04הערכה
כל מסקנה מקבלת דרגה: מאושר, סביר מאוד, סביר, חלש. שם של אדם לא נכתב בדוח על סמך תחושה.
- 05מסירה
דוח, נספח ראיות וישיבה משותפת עם עורך הדין. מכאן ההחלטה חוזרת אליכם.
תוצר
מה יש בתיק בסוף
- דוח חקירה כתוב, ובו ציר זמן מלא של האירוע
- מפת קשרים בין החשבונות, האתרים והדומיינים
- נספח ראיות משומר, עם חתימות קבצים ותיעוד זמנים
- דירוג ודאות לכל מסקנת ייחוס
- תצהיר חוקר, כשההליך מחייב
- ליווי עורך הדין בהמשך התיק
הבסיס המשפטי
למה התיק נבנה כך
תיק שנבנה כדי להראות ללקוח נראה אחרת מתיק שנבנה כדי להיות מוגש. אנחנו בונים את השני.
חוק איסור לשון הרע רואה בפרסום ברשת פרסום לכל דבר, וסעיף 7א מאפשר פיצוי גם בלי הוכחת נזק, ובכפל כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. ההבדל בין השניים הוא ראייתי בעיקרו. ממצא שמראה שעשרים חשבונות פעלו באותו חלון זמן ובאותו נוסח נוגע בדיוק בשאלה הזאת.
אתר משוכפל או דומיין דומה מכניסים לתמונה גם את חוק עוולות מסחריות. פרסום תצלום או פרטים אישיים מפעיל את חוק הגנת הפרטיות.
ולעניין האנונימיות: בית המשפט אינו מוסמך להורות לספק שירות אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש, וכך נקבע בהלכת רמי מור. אין הסדר חקיקתי שמשנה זאת. מי שרוצה לדעת מי עומד מאחורי החשבון צריך להגיע אליו בדרך אחרת. זו העבודה שלנו.
גבולות
מה לא נעשה
- לא מוחקים ביקורות ולא מטפלים בתוצאות חיפוש
- לא פותחים חשבונות בדויים ולא מנהלים קמפיין נגדי
- לא נכנסים לחשבונות, למכשירים או לתיבות דואר
- לא רוכשים מידע ממי שהשיג אותו שלא כדין
- לא מציגים סברה כראיה
המשרד פועל ברישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, ובכפוף לחוק הגנת הפרטיות. ההליך המשפטי מתנהל אצל עורך הדין והתגובה הפומבית אצל יועץ התקשורת. אנחנו מביאים את העובדות. אין באמור ייעוץ משפטי.
שאלות
מה שואלים לפני כל תיק
אפשר לגלות מי מסתתר מאחורי חשבון אנונימי?
לפעמים. הזיהוי נשען כמעט תמיד על טעויות של הצד השני: כינוי שחוזר במקום אחר, תמונה שכבר הופיעה ברשת, כתובת דואר בפרטי רישום, ניסוח מזוהה. בבדיקה המקדימה נאמר לכם מה הסיכוי. אם הוא נמוך, תשמעו גם את זה.
הפרסומים כבר הוסרו. מאוחר מדי?
לא בהכרח. ארכיוני אינטרנט, מטמון, שיתופים ותגובות של אחרים נשארים, וגם התשתית הטכנית שמאחורי האתר. עדיף מוקדם, אבל נפתחים אצלנו תיקים גם חודשים אחרי.
כמה זמן זה לוקח?
תיעוד דחוף, יום עד שלושה. חקירת ייחוס מלאה, שבועיים עד חודש בהתאם להיקף.
הראיות יתקבלו בבית משפט?
התיעוד נערך לפי כללי שימור ראיות דיגיטליות ומלווה בתצהיר. הקבילות נקבעת בבית המשפט. תפקידנו לוודא שאין במה לתקוף את אופן התיעוד עצמו.
אתם עובדים מול עורך הדין?
ברוב התיקים כן, וזה גם עדיף. חלק מהחומר נאסף אחרת כשידוע מראש לאיזו עילה הוא מיועד.