בדיקות רקע
בדיקת נאותות (Due Diligence): מה בודקים, מי בודק, ומה נשאר מחוץ לבדיקה
מה זו בדיקת נאותות, אילו סוגים יש, מה כל אחד בודק, ומה נשאר מחוץ לבדיקה המשפטית והפיננסית. מדריך של חוקר פרטי מורשה לפני עסקה או השקעה.
בקצרה
- בדיקת נאותות היא בירור מסודר של עסק, חברה או אדם לפני שמתקשרים איתם, כדי לגלות סיכונים לפני שהם הופכים לבעיה.
- יש כמה סוגים של בדיקת נאותות, וכל אחד מהם בודק דבר אחר: משפטי, פיננסי, מיסויי, טכנולוגי, מסחרי וחקירתי.
- רוב הבדיקות נשענות על מה שהצד השני מסר. הן בודקות אם המסמכים תקינים, ולא אם הסיפור נכון.
- הבדיקה החקירתית בודקת את מה שלא נמסר: מי האנשים, עם מי הם קשורים, ומה קרה בעסקים הקודמים שלהם.
- כדאי להתחיל לפני שחותמים על מזכר הבנות, כי אחרי זה קשה יותר לסגת.
אתם עומדים להשקיע בחברה, לרכוש עסק או להיכנס לשותפות. עורך הדין עבר על החוזים, ורואה החשבון עבר על הדוחות. נראה שהכל בסדר. ובכל זאת, הרבה עסקאות שנכשלו עברו בדיקת נאותות מלאה. הסיבה היא לא בהכרח שהבודקים טעו. לעיתים קרובות פשוט אף אחד לא בדק את מה שהיה צריך לבדוק.
מה זו בדיקת נאותות
בדיקת נאותות, או בשמה האנגלי Due Diligence, היא תהליך שבו צד לעסקה אוסף ובוחן מידע על הצד השני לפני שהוא מתחייב. המטרה היא לוודא שמה שהוצג לו נכון, ולגלות סיכונים שלא הוצגו לו בכלל.
הבדיקה מקובלת בעיקר לפני רכישה של חברה או עסק, השקעה בחברה, מיזוג, שותפות עסקית, הלוואה גדולה, התקשרות עם ספק או מפיץ מרכזי, ומינוי של מנהל בכיר. אבל העיקרון מתאים לכל התחייבות שבה הטעות יקרה.
סוגי בדיקת הנאותות, ומה כל אחד בודק
בדיקה משפטית
עורך הדין בודק את המבנה המשפטי של החברה, את הבעלות במניות, את החוזים המהותיים, את ההליכים המשפטיים התלויים, את הרישיונות ואת הקניין הרוחני. השאלה המרכזית: האם מבחינה משפטית מקבלים את מה שחושבים שמקבלים?
בדיקה פיננסית וחשבונאית
רואה החשבון בודק את הדוחות הכספיים, את איכות ההכנסות, את החובות וההתחייבויות, את תזרים המזומנים ואת התחזיות. השאלה המרכזית: האם המספרים אמיתיים, והאם הם מחזיקים?
בדיקת מיסוי
בדיקה של חבויות מס, של מחלוקות עם רשות המסים ושל ההשלכות המיסויות של העסקה עצמה.
בדיקה טכנולוגית
בחברות טכנולוגיה: בדיקה של המוצר, של הקוד, של אבטחת המידע ושל הבעלות על הטכנולוגיה.
בדיקה מסחרית
בדיקה של השוק, של המתחרים, של הלקוחות המרכזיים ושל התלות בהם. השאלה המרכזית: האם לעסק יש עתיד?
בדיקה חקירתית
בדיקה של האנשים שמאחורי העסק ושל הסביבה שלו: רקע, קשרים, עסקים קודמים, הליכים, מוניטין וניגודי עניינים. השאלה המרכזית: עם מי אנחנו עושים עסקים, ומה הם לא סיפרו לנו?
מה נופל בין הכיסאות
הבדיקה המשפטית והבדיקה הפיננסית חיוניות, אבל לשתיהן יש מגבלה משותפת: הן עובדות בעיקר עם המסמכים שהצד השני מעביר. כשהצד השני ישר, זה מספיק. כשהוא לא ישר, הוא יכול להחליט מה להראות.
דוגמאות לדברים שבדיקה רגילה עלולה לפספס:
- המייסד ניהל שתי חברות שקרסו עם חובות, תחת שם אחר או דרך בן משפחה.
- הלקוח הגדול של החברה הוא חברה שקשורה לבעלים.
- אחד המנהלים מעורב בהליך משפטי בחו"ל.
- שותף לשעבר טוען שהטכנולוגיה שייכת לו, אבל עוד לא הגיש תביעה.
- הכתבות השליליות פורסמו רק בשפה אחרת, ולכן אף אחד לא מצא אותן.
אף אחד מהדברים האלה לא יופיע בחדר הנתונים של העסקה. כולם יכולים להתגלות בבדיקה חקירתית.
מתי לעשות את הבדיקה
התשובה הקצרה: מוקדם ממה שנראה לכם.
בעסקאות רבות, השלבים הם בערך כך: היכרות ראשונית, מזכר הבנות או Term Sheet, בדיקת נאותות, משא ומתן על החוזה וחתימה. הבעיה היא שאחרי שחותמים על מזכר הבנות, כבר יש מחויבות רגשית ועסקית, ולפעמים גם תקופת בלעדיות. קשה יותר לסגת.
לכן כדאי לחלק את הבדיקה לשניים:
- בדיקת רקע מהירה לפני מזכר ההבנות. בדיקה בסיסית של האנשים והחברות, שיכולה לחסוך את כל השאר.
- בדיקה מלאה אחרי מזכר ההבנות, במקביל לבדיקה המשפטית והפיננסית.
דגלים אדומים בבדיקת נאותות
- פער בין מה שהוצג לכם לבין מה שאפשר לאמת.
- סירוב למסור מסמכים, או מסירה חלקית ואיטית.
- לחץ לסגור מהר, יחד עם התנגדות לבדיקה.
- שינויים בבעלי המניות או בדירקטורים, סמוך לעסקה.
- תלות בלקוח אחד או בספק אחד, במיוחד אם יש לו קשר לבעלים.
- הליכים משפטיים שלא דווחו לכם.
- שותפים או עובדים לשעבר שמספרים סיפור שונה מאוד.
דגל אדום לא אומר בהכרח שצריך לוותר על העסקה. הוא אומר שצריך לשאול שאלות, לשנות תנאים, לבקש בטוחות או התחייבויות בחוזה, או לבדוק לעומק.
כמה זמן וכמה עולה
אין מחיר אחד ואין לוח זמנים אחד. מה שקובע הוא:
- גודל העסקה והסיכון. השקעה קטנה בעסק מקומי שונה מרכישה של חברה עם פעילות בכמה מדינות.
- מספר האנשים והחברות שצריך לבדוק.
- הפעילות בחו"ל. כל מדינה נוספת היא מרשמים, שפה וחוקים נוספים.
- העומק הנדרש. בדיקה במקורות גלויים בלבד, או גם עבודת שטח ושיחות עם מי שעבד מול הצד השני.
כלל אצבע אחד כן מחזיק: עלות הבדיקה צריכה להיות קטנה מאוד ביחס לסכום שעומד על הפרק. אם היא לא, כנראה שהבדיקה רחבה מדי לעסקה.
טעויות נפוצות
- להסתפק בהמלצות. מי שהצד השני הפנה אתכם אליו, יגיד דברים טובים.
- לבדוק רק את החברה, ולא את האנשים. חברה היא רק מבנה. מי שמנהל אותה הוא הסיכון.
- לבדוק רק בעברית. אם יש לצד השני פעילות או עבר בחו"ל, המידע החשוב נמצא בשפה אחרת.
- להתחיל מאוחר מדי, כשכבר קשה לסגת.
- להתעלם מתחושה רעה. כשמשהו לא מסתדר, כדאי לבדוק עד שזה מסתדר, או עד שמבינים למה לא.
מתי צריך חוקר פרטי
לעסקאות קטנות, בדיקה עצמית במאגרים הציבוריים יכולה להספיק. פירטנו אותה במדריך שלנו על בדיקת רקע לפני עסקה.
חוקר פרטי נכנס כשהסכום גדול, כשיש כמה חברות ואנשים מעורבים, כשהצד השני פועל בחו"ל, או כשהבדיקות הרגילות עברו ובכל זאת משהו לא מסתדר. הבדיקה החקירתית לא מחליפה את עורך הדין ואת רואה החשבון. היא משלימה אותם, ובודקת את מה שהם לא בודקים: מי האנשים באמת.
המידע במדור זה כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבדק לגופו.
