מינוי כונס נכסים בשיחת טלפון?

ביום 13 בינואר 2026 התקיים דיון בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיק מימוש משכון רכב 515509-06-24. הזוכה בתיק היא מזרחי טפחות ליסינג בע”מ. כונס הנכסים על הרכב הוא עורך דין ויקטור פישר, ממשרד עורכי הדין חן פישר גבאי מנתניה. על דוכן העדים ישב יניב פרלוב, שהגיש בתיק תצהיר בשם הזוכה, ונחקר עליו.

הציטוטים מן הדיון שמובאים כאן הועתקו מהקלטת הדיון שבידי הכתבה. השואל הוא הלקוח עצמו, חוקר פרטי מורשה, שהתייצב לדיון ללא ייצוג וחקר את המצהיר בפני כבוד הרשמת שירלי גדעון.

החוקר: אתה נמצא ברחוב אבא הלל 13 בלוד, עורך הדין נמצא ברחוב אריה רגב 4 בנתניה. איפה חתמת על התצהיר?

יניב פרלוב: חתמתי במשרד.

החוקר: איזה משרד?

יניב פרלוב: אצלי במשרד.

החוקר: הגיע עורך דין אליך למשרד וחתמת בפניו?

יניב פרלוב: אנחנו עושים אישור חתימה טלפוני.

החוקר: אימות חתימה טלפוני…

מה הצהיר עורך הדין על גבי אותו תצהיר

בתחתית התצהיר, תחת הכותרת “אימות”, מופיע הנוסח המודפס הבא, ובתוכו התאריך שנכתב בכתב יד:

אני הח”מ ויקטור פישר עו”ד מאשר בזאת כי ביום 10/06/24 הופיע בפני יניב פרלוב ת.ז (המספר הושמט) ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא ת/יעשה כן ת/יהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות ההצהרה וחתם/מה עליה בפני.

מתחת לנוסח: חתימה, חותמת “ויקטור פישר, עו”ד” ומספר רישיון, ומספר התיק הפנימי במשרד, 20905/247.

הנוסח הזה מתאר הופעה אישית. הוא אינו מזכיר היוועדות חזותית, אינו מזכיר תיעוד או הקלטה, ואינו מזכיר שום אמצעי אחר.

באותו דיון, אחרי תשובתו של המצהיר:

החוקר: גברתי, זה תצהיר כוזב לכל דבר ועניין, הוא לא נחתם בפני עורך דין.

כבוד בית המשפט: אוקיי, אז תצהיר כוזב…

בפרוטוקול הרשמי של הדיון נרשמה תשובתו של פרלוב בנוסח “אצלי במשרד. אנו עושים אימות חתימה אלקטרונית”. טלפוני או אלקטרוני, בשני הנוסחים מתאר העד אימות שנעשה מרחוק, ממשרדו שלו. נוסח האימות של עורך הדין מתאר הופעה אישית, ואינו מזכיר שום אמצעי.

התצהיר שעליו נשען המינוי

בסעיף 1 לתצהיר מצהיר יניב פרלוב כי הוא “עובד מזרחי טפחות ליסינג בע”מ”, וכי התצהיר ניתן “בתמיכה לבקשה אליה מצורף תצהירי זה, למימוש משכון ולמינוי עו”ד ויקטור פישר כונס נכסים לתפיסת רכב משועבד לפני משלוח אזהרה על הרכב”.

בסעיף 6 נכתב כי הבקשה מוגשת “בהתאמה ועפ”י ייעוץ משפטי שקיבלתי מב”כ הזוכה”, ומבוקש בו למנות כונס “במעמד צד אחד ובטרם מסירת אזהרה”.

באותו דיון, לשאלה אם הוא עובד של בנק מזרחי טפחות, השיב פרלוב: “כן. זו חברת בת”. בתצהיר הציג את עצמו כעובד מזרחי טפחות ליסינג בע”מ.

ביום 1 ביולי 2024 מונה בא כוח הזוכה, עורך דין ויקטור פישר, לכונס נכסים על זכויות החייב ברכב. כך נכתב במפורש בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 13 בינואר 2026:

בהחלטה מיום 01.07.2024 מונה ב”כ הזוכה, עו”ד ויקטור פישר, כונס נכסים על זכויות החייב ברכב.

ממסמכים אלה עולה כי באותו הליך מילא עורך דין ויקטור פישר שלושה תפקידים: הוא ייצג את הזוכה, ולפי לשון התצהיר גם עמד מאחורי הייעוץ המשפטי שעליו נשענה הבקשה; הוא אימת את התצהיר שתמך בבקשה; והוא מי שמונה בעקבותיה לכונס הנכסים על הרכב.

מה אומר החוק

סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971 קובע כי תצהיר בכתב הוא ראיה כשרה “אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן”. האזהרה, נאמר שם, תינתן ו”נתינתה תאושר על פני התצהיר”, בין היתר בידי עורך דין.

זהו לב העניין. תצהיר אינו מסמך שמקבל את כוחו מהנייר שעליו הוא מודפס, אלא מהאזהרה שניתנה למצהיר ומהאישור שהאזהרה אכן ניתנה. האישור הזה הוא מה שהופך דף מודפס לעדות שאפשר להסתמך עליה בלי לזמן עד.

לצד זה קובע סעיף 239 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 כי מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה ובין שלא בשבועה, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. ולפי סעיף 17 לפקודת הראיות, בית המשפט רשאי לצוות שהמצהיר ייחקר על תצהירו, ואם לא התייצב, לפסול את התצהיר מלשמש ראיה.

טלפון לא. וידאו, בתנאים

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין התירה בהחלטה את/39/20 אימות תצהיר מרחוק בדרך אחת: היוועדות חזותית, ובתנאים מצטברים.

עורך הדין והמצהיר נמצאים בעת האימות בישראל. המצהיר מציג בפני עורך הדין, על גבי הצג, תעודה מזהה. תהליך האזהרה והאימות מתועד בהקלטה חזותית שנשמרת אצל עורך הדין. ובנוסח האימות עצמו נכתב במפורש כי “ההופעה לפניי בוצעה באמצעות היוועדות חזותית אשר מתועדת אצלי, כאשר המצהיר מופיע לפניי על גבי הצג”. עורך דין המגיש תצהיר כזה לבית המשפט נדרש לציין שהתצהיר נערך בהיוועדות חזותית ושהתיעוד שמור בידו ויוגש ככל שיתבקש.

ההחלטה אינה מתירה אימות בשיחת טלפון, והיא מדגישה שהיוועדות חזותית היא חלופה למקרים שבהם לא ניתן היה לאמת בנוכחות המצהיר. עוד לפני כן קבעה ועדת האתיקה, בהחלטה את/288/07, כי אסור לעורך דין לאשר חתימה על תצהיר גם כאשר הוא רואה את המצהיר חותם דרך מצלמת אינטרנט.

נוסח האימות שעל גבי התצהיר בתיק הזה אינו מזכיר היוועדות חזותית, תיעוד או הקלטה. באותה החלטה הדגישה הוועדה כי “תפקידו של עוה”ד בעריכת התצהיר ואימותו אינו טכני בלבד, שכן עוה”ד הוא זה אשר העלה על הכתב את המידע שמסר לו המצהיר ועליו לוודא כי המצהיר הבין את תוכן התצהיר כפי שנערך”.

מה נפסק במקרים דומים

על”ע 19/81 ישי נ’ לשכת עורכי הדין, פ”ד לו(3) 192. עורך דין אישר כי המצהיר חתם בפניו, והוכח שהמצהיר לא שהה בארץ באותו תאריך. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה המשמעתית וכתב:

המחוקק ראה לנכון להסמיך את ציבור עורכי הדין לקבל תצהירים מאת הציבור ולאמת את חתימת המצהיר, לאחר שהזהיר את המצהיר על חובתו להצהיר אמת. סמכות זו הייתה נתונה בעיקר לשופטים, ורק משום האמון, שניתן לציבור עורכי הדין, הקנה המחוקק סמכות זו לציבור זה בהנחה שיעשה מלאכה אחראית זו באמונה. המעשה שעשה המערער מפגין זלזול בחובה המוטלת עליו כעורך-דין ופוגע באמון, אשר ניתן לציבור עורכי הדין בכללו.

ע”א 591/70 מזוז נ’ חדד, פ”ד כה(2) 169. בית המשפט העליון פסל תצהיר שהמצהיר חתם עליו “על החלק”, והסביר את הסדר המחייב: למסור את התצהיר המוכן למצהיר או להקריאו באוזניו, להסביר את מה שאינו מובן, ורק לאחר שעורך הדין השתכנע אישית שהמצהיר הבין, להזהירו כחוק, להחתימו, ואז לאשר בחתימתו “שהזהיר את המצהיר ושהלה חתם בפניו”.

בד”מ (ת”א) 13/08 ועד המחוז נ’ עו”ד פלוני. נקבע כי “בבואו לאמת תצהיר, פועל עורך הדין כקצין בית משפט, וככזה מוטלות עליו חובות מהימנות וזהירות מוגברות, המחייבות אותו להקפיד הקפדה יתרה במילוי תפקידו”.

לצד אלה מובאות בחומר שנמסר לכתבה גם החלטות של בתי הדין המשמעתיים המחוזיים באותו עניין: בד”מ 143/08 בחיפה, שבו הורשע על פי הודאתו עורך דין שהזהיר לקוח נכה טלפונית ואימת את התצהיר כאילו נחתם בפניו, ובית הדין דחה את הטענה שעשייה לטובת הלקוח היא נסיבה לקולא; בד”מ 11/16 במחוז צפון, שבו הורשעה עורכת דין שאימתה חתימה שלא בפני המצהיר בעבירות לפי סעיפים 53 ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובד”מ 160/03 בתל אביב, שבו נכתב כי “אישור תצהיר שלא כדין כאילו המצהיר חתם בפני מקבל התצהיר היא עבירה חמורה, ויש לעוקרה מן השורש”. שלוש ההחלטות האלה אינן זמינות במאגרים הפתוחים, ולא ניתן היה לאמת את נוסחן לצורך הכתבה מול מקור ראשוני.

באותה החלטה: תעודת רשות האוכלוסין

בהחלטה מאותו יום קיבלה הרשמת את טענת הלקוח בנוגע למועד מסירת האזהרה בתיק. הוא הגיש תעודת בירור פרטים על נוסע של רשות האוכלוסין וההגירה, שממנה עולה שהיה מחוץ לישראל ברצף בין 07.11.2023 ל-12.07.2025. הרשמת קבעה כי במועד שנרשם כמועד מסירת האזהרה, 21.04.2025, הוא היה מחוץ לגבולות ישראל, הורתה על ביטול מועד עדכון המסירה ותיקנה אותו ליום 02.12.2025. זהו הדפוס שנבדק בהרחבה בתחקיר הראשון בתיק, על דיווח המסירה בתיק השטר, בלשכה אחרת ובאותו מספר תיק פנימי במשרד עורכי הדין.

מהו דינו של עורך דין ויקטור פישר?

ההכרעה בשאלה הזו שמורה לגופי המשמעת של לשכת עורכי הדין ולערכאות, ולא לכתבה. לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961, ועדת האתיקה רשאית להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי, ביוזמתה או בעקבות תלונה. עבירות המשמעת כוללות פגיעה בכבוד המקצוע לפי סעיף 53 ו”כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין” לפי סעיף 61(3).

מה מגובה במסמכים שנבדקו: נוסח האימות שעל גבי התצהיר מיום 10.06.2024, ובו המילים “הופיע בפני” ו”חתם/מה עליה בפני”; תוכן סעיפים 1 ו-6 לתצהיר; הקלטת הדיון מיום 13.01.2026, ובה תשובת המצהיר שחתם אצלו במשרד ושהאימות נעשה בטלפון, והפרוטוקול הרשמי מאותו דיון; והחלטת רשמת ההוצאה לפועל מאותו יום, שבה נרשם מינוי עורך דין ויקטור פישר לכונס נכסים ביום 01.07.2024.

מה לא מוכח בחומר שנבדק: באיזה אופן בוצע האימות בפועל ביום 10 ביוני 2024; האם קיים תיעוד חזותי של האימות, שכן אם האימות נעשה בהיוועדות חזותית לפי החלטת את/39/20, התיעוד אמור להיות שמור בידי עורך הדין; מה ידע עורך הדין בזמן אמת; והאם היה למי מהמעורבים כוונה כלשהי. הכתבה אינה קובעת שתצהיר זויף ואינה מייחסת עבירה פלילית לאיש.

מה נותר פתוח: תשובת משרד חן פישר גבאי ותשובתו של עורך דין ויקטור פישר. פנייה בבקשת תגובה נשלחת בד בבד עם פרסום הכתבה, וכל תגובה שתתקבל תפורסם כאן במלואה.

הכתבה אינה מייחסת לעופר חן פעולה אישית בהליך המתואר כאן.

מקורות

תצהיר יניב פרלוב מיום 10.06.2024 ונוסח האימות שעליו; הקלטת הדיון מיום 13.01.2026 ופרוטוקול אותו דיון בתיק 515509-06-24 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה; החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 13.01.2026 באותו תיק; פקודת הראיות [נוסח חדש], סעיפים 15 ו-17; חוק העונשין, סעיף 239; חוק לשכת עורכי הדין, סעיפים 53, 61 ו-63; החלטת ועדת האתיקה הארצית את/39/20; החלטת ועדת האתיקה את/288/07; על”ע 19/81 ישי, פ”ד לו(3) 192; ע”א 591/70 מזוז נ’ חדד, פ”ד כה(2) 169; בד”מ (ת”א) 13/08; בד”מ 143/08; בד”מ 11/16; בד”מ 160/03. סקירה של חובות עורך הדין בנוגע לתצהירים, מאת ד”ר לימור זר גוטמן, פורסמה באתר המכללה למינהל.

מדור זה הוא דיווח עובדתי מתועד, לא ייעוץ משפטי. כל אמירה נשענת על החומר המצוטט; הצדדים הנוגעים בדבר רשאים להגיב בכל עת ותגובתם תפורסם.

בהכנת הכתבה נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית לעיבוד חומר המקור, להשחרת פרטים מזהים ולתרגום. התחקיר, הממצאים והאחריות עליהם הם של הכותב.