הונאת בוטוקס: זוג מאשדוד נעצר בחשד שהזמין סחורה בשיקים ללא כיסוי ממספר חברות תרופות

מה מדווח על ההונאה

לפי ישראל היום, שני החשודים נעצרו ביום ראשון, 25 באוקטובר 2026, ונלקחו לחקירה ביחידת הונאות מחוז דרום. החשד הוא שהזמינו מכמה חברות תרופות כמויות גדולות של מוצרי רפואה אסתטית, בהם בוטוקס וחומצה היאלורונית, בלי לשלם עליהם. הנזק הנטען הוא מאות אלפי שקלים. שמות החשודים לא פורסמו (ישראל היום).

איך נבנה מצג השווא, לפי החשד

לפי הדיווח, האישה טענה שהיא מפעילה כמה מרפאות אסתטיקה בדרום הארץ, ושכנעה רופא לחתום על מסמך בדבר כוונה לשיתוף פעולה מקצועי. את המסמך, כך נטען, הציגה לחברות התרופות כדי לשכנע אותן שמדובר בעסק פעיל (ישראל היום).

התשלום, לפי החשד, נעשה בשיקים שלא היה מאחוריהם כיסוי. לפי הדיווח, המשלוחים הוסטו מהכתובת שנמסרה בהזמנה לכתובת שנייה, ושם בן הזוג קיבל את החבילות (ישראל היום).

איך נחשף המקרה

החקירה החלה בדיווח של נציג ממשרד הבריאות, ואחריו הגיעו תלונות של נציגי חברות התרופות. כשבוע ניהלו יחידת הונאות מחוז דרום ואגף האכיפה של משרד הבריאות חקירה סמויה. בחיפוש בבית בני הזוג באשדוד נתפסו, לפי הדיווח, קופסאות עם חומרים רפואיים, בהם מזרקים עם בוטוקס וחומצה היאלורונית, וכן חשבוניות, מסמכי משלוח, אריזות ריקות, שלטים וטלפונים ניידים (ישראל היום).

לפי הדיווח, החוקרים בודקים את היקף העסקאות, את מספר החברות שנפגעו ואת השימוש שנעשה במוצרים. החקירה נמשכת בשיתוף משרד הבריאות.

מה המקרה מלמד על הונאות בהזמנת סחורה

בהונאה מסוג זה לא נדרשים פריצה או זיוף טכנולוגי. מספיקים מצג שווא על עסק פעיל, מסמך שמעניק לו מראה של אמינות, כתובת משלוח שאינה הכתובת הרשומה ושיק שאין לו כיסוי. אלה הנקודות שבודקים כשצריך לברר אם עסק קיים בפועל: מי רשום כבעלים, איפה בפועל פועל העסק, ולאן הגיעה הסחורה.

כשסחורה כבר נמסרה והשיקים חזרו, השאלה הבאה היא איתור נכסים וחשבונות שאפשר לגבות מהם. זה שלב נפרד, שדורש בדיקה מסודרת לפני הליכי הוצאה לפועל.

מקורות: ישראל היום, 25.10.2026. המקור בעברית.

קריאה נוספת: בדיקת נאותות: מה זו ומתי היא נדרשת, איתור חשבונות בנק של חייב בישראל, ושירות איתור נכסים וחשבונות.

המידע במדור זה כללי ואינו ייעוץ משפטי. מדובר בחשד ובחקירה בלבד. טרם הוגש כתב אישום, ולחשודים עומדת חזקת החפות.